היחס של שפינתה אל היהדות ענייניו שניים . האחד הוא היחס של משנתו שלו , זו תורת המידות , אל היהדות , כלומר : אל כתבי הקודש , התלמוד , האגדה והמדרשים ; וחשוב לא פחות מזה יחסו אל חכמי ישראל מבעלי המחקר , בייחוד אל הרמב"ם , הרלב"ג וקרשקש . עניין זה קובע פרשת מחקר חשובה בפני עצמה . מחייב הוא חקירת יסוד של משנת שפינתה בתורת המידות . השני — עיסוקו ביקורת המקרא של שפינתה וכן ביקורת האמונה של כתבי הקודש והשתלשלותה בתלמוד , והמידות שמנה באמונה זו בביקורת המקרא שלו . אין אנו נדרשים כאן אלא אל העניין השני ו ואשר לתורת המידות הרי נתפרסמה זו לאחר פטירתו מעזבונו . בחייו לא פרסם מלבד שני מאמרים אלא חיבור אחד גדול בעילום שם , והוא 'המסכת התיאולוגית המדינית , ' ובו מאמרים אחדים הבאים להוכיח , שלא זו בלבד שאין שום סכנה צפויה לאמונה ולשלום המדינה מהיתר העיון הפילוסופי , אלא שאיסורו כרוך בביטול שלום המדינה והיראה . תוכן זה כעניינו כלול בשם הספר , ובעיטור הפסוק מאיגרת יוחנן השליח ( א , ד ( 13 , י 'בזאת נדע כי אנו מתלוננים בו והוא בנו כי נתן מרוחו עלינו . ' לכאורה שם הספר סותר את רשימת תוכנו . שכן לפי זו מדוב...
אל הספר