גבולות הטיעון הנסוג ועדיפות הטיעון המתקדם

כאן מתברר ביתר דיוק היחס בין הטיעון המתקדם והנסוג , וכן היחס של שניהם אל התיזה הקופרניקנית כפי שהיא מופיעה בהקדמה של הביקורת . בהקדמה לבת"ט מציינת התיזה הקופרניקנית רק את התנאי שבו בלבד אפשר לתאר את אפשרותה של rnpT כללית והכרחית של עולם הניסיון עתה מצטרף הטיעון הרגרסיבי , הקובע כי יש בידנו ידיעה מן הסוג שנזכר ומסיק כי הכרח שאותו תנאי יתמלא , כלומר , שהשכל אמנם מחוקק למושאים בנקודה זו נראה שאופיר , ההיפותיטי של התיזה הקופרניקנית מתבטל , והיא זוכה באישור . אך עד מהרה מתברר , שאישור זה הוא כללי ומופשט בלבד , ולכן יש להעמידו בסימן של תנאי חדש — הוא תנאי המימוש . שכן לעומת שאלת ה'כיצד , ' שעליה משיב הטיעון הנסוג , מתייצבת עתה שאלת 'כיצד' חדשה , שעליה אינו יכול להשיב . על השאלה , כיצד ידיעה כללית והכרחית היא בגדר האפשרות הוא עונה י על ידי שהשכל מחוקק לטבע . אבל על השאלה , כיצד חקיקה זו היא בגדר האפשרות , איך ניתן ליישב את הרעיון 2 לסינור האוזן אביא דוגמה פשוטה מן התחום האמפירי . נניח שחפירה ארכיאולוגית מגלה בארץ ישראל כלי בית וחפצי אמנות הדומים מכל הבחינות לאלה של תרבות טהוטיוואקאן המכסיקאני...  אל הספר
מוסד ביאליק