מי שמשווה את הדברים שאומר קאנט על הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית בםתח הדיון אל מה שהוא עושה בה למעשה ואל מה שהוא אומר עליה בסוף , עשוי להתרשם כי לסניו סתירה . בפתח הדידוקציה מודיע קאנט , כי מטרתה לצדק את היומרה המכוננת של הקאטיגוריות ו לאחר שהדידוקציה המיטאפיסית ענתה על שאלת 'מה לעובדא' בהציגה את לוח הקאטיגוריות , באה הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית לענות על שאלת 'מה לדינא : ' כלומר לצדק את יומרת הקאטיגוריות לקבוע אפריורי את הטבע — וכר לצדק את המיטאםיסיקה ה'קופרניקנית' כולה ( ב , . ( 117-116 לעומת זאת , כשאנו נכנסים לעומק m ,. TVp 1 T מתברר כי עיקרה מוקדש לפרידה ולהצגה של התורה . אין היא באה להגן על תורה הידועה מראש , אלא הולכת ובונה את התורה עצמה , ומה שאמור להיות צידוק הוא בתג * אכספוזיציה . אכן , ברוח זו מסכם קאנט את הדידוקציה בםיסקה האחרונה שלה :
אל הספר