כל זד . מזמין בדיקה מחדש של תפקיד הסכימאטיזם . נוהגים לומר שהסכי מאטיזם מוכיח את כפיפותו של חומר החושים לקאטיגוריה , ויש מוסיפים כי בו תלוי האיחוד בדיעבד של שני המפולגים , האני הטהור והאני האמפירי לעומת זאת הראה הניתוח שלנו , שכל זה נקבע והיכח עוד קודם שהופיע הסכימאטיזם . כבר הדידוקציה הראתה , שצירופי ההתנסות מוכרחים להתאים לאופני הקאטיגוריזאציה , ויסוד מוסד בה היתד , זהותו של האני בכל תיםקודיו הפרצפטיביים . האם פירוש הדבר , שהסכימאטיזם נעשה למיותר ? או כלום עלינו לראותו מעתה כנספח שולי גרידא , כפי שאפשר באמת להתרשם ממקומו וממשקלו בתוך הטכסט ? התשובה היא שלילית . אמרנו כבר שהסכימאטיזם חיוני הוא לדידוקציה , וזאת עד כדי כך שיש לראותו כחלק של רקמתה . 18 אולם חיוניותו אינה 17 בכל זאת השתמשנו ונוסיף להשתמש ב'תודעה אמפירית' או 'אני אמפירי' גם לציון התפיסה שלפני הסינתיזה — שוב מפני שצורת דיבור זו נתאזרחה בספרות . עם זאת הקפדנו להדגיש , כי מדובר בפונקציה ידועה של התודעה , ולא ב'אני' נבדל ; ובהמשך התברר שאפילו כדי לומר שהיתה זו אחת הפונקציות של אותה תודעה , צריך שכבר תתממש זהות התודעה בזיקה לא...
אל הספר