כאן אפשר לשאול , אם בשעה שהתודעה עוסקת באס 1 ציאציה גרידא אין זהותה מתפוררת ( או ביתר דיוק 1 אין לה זהות , אין משמעות לדבר על זהותה ) תשובת קאנט היא שלילית , מפני שהאס 1 ציאציה שוב אינה נחשבת לדפוס הקישור הבלעדי שלי , אלא מצד אחד יש בצדה מערכת של קישורי מציאות שכבר נתייסדה , ומאידך גיסא , גם התכנים הקשורים באסוציאציה פתוחים לקראת ליכודם במערכת זו . אילו עמד הניסיון רק על אסוציאציה , כמו אצל יוס , אמנם היתד , זהות האני מתפוררת ( כלומר לא היתה אפשרית מעיקרה ) אולם התודעה האסוציאטיבית עצמה קיימת על רקע התודעה הטראנסצנ דנטאלית ותלויה בה . רוצה לומר : אפילו האסוציאציה אינה יכולה להתרחש אלא בכפיפות למערכת תנאים גבוהה יותר , הקובעת , כי דימויי האסוציאציה מוכרחים להיות בני חילוץ והמרה לסדרים קאטיג 1 ריאליים , המשייכים אותם אל עולם קבוע ומאוחד —ודבר זה פירושו , כי בפוטנציה שייכים כולם לתודעה כללית אחת . האפשרות שיהיה לי עולם פרטי משלי תלויה אפוא בעצמה באפשרות שיהיה לכולנו עולם כללי ומשותף , עולם שכל הצירופים הסובייקטיביים של כל אחד מאתנו הם בני המרה אליו . ואילו האפשרות שאגיע לתודעת עצמי תלויה...
אל הספר