השלד הלוגי של הדידוקציה: בירור התנאים למימושו של 'אני חושב'

הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית יוצאת מן הנתון הראשון של הקשר הדעת או הרפלכסיה , ומבהירה את יחסי התלות ההדדית הטמונים בו מעיקרו . ראינו 1 השי א' ; xvn ואצל המפרשים ראה , למשל , חלוקתם של םטון ושל ר . 0 . וולף 2 סטרוסן , שם , עמ' . 86 3 עם זאת , בשל נוחיותו של המינוח 'טיעון' ו'תיאור' נשתמש לחילופין גס בו . כי אין זה נתון אטומי אלא ק 1 מפלכס של יחסים חבויים . עם זאת ישנו ציר אחד שעליו סובבת הדידוקציה ונבנה טיעונו של קאנט , והוא הריאליזאציה של ה'אני חושב . ' אין המדובר באפשרות שלו גרידא , כפי שנוסחה במימרה , שיאני חושב' צריך שיהא עשוי ללו 1 ת כל דימוי תימאטי , אלא בתופעה המוכרת , הלקוחה מחיי התודעה , שדימוי רפלקטיבי כזה מתממש בפועל . המימרה ההיא עוסקת באפשרות עקרונית ולא בתודעה עצמית ממש . מבחינתה אני יכול לדמות , להתבונן , לדבר וכר מתוך התכוונות שכולה פו נת חוץ וללא רפלכסיה על מעשי — וגם אז אמלא את התנאי שהיא קובעת ; כי גס אז תהיה פעילותי עשויה כך , שתוכל להגיע לתודעתי ולהסתכם באמירה : 'אני חושב . ' אד לא אפשרות עקרונית זו , אלא הריאליזאציה שלה , כלומר , הפסוק 'אני חושב' כשהוא מובע או נחשב בפ...  אל הספר