עכשיו נסקור את טיעונו המרכזי של קאנט במיטאפיסיקה של הניסיון — הדי דוקציה הטראנסצנדנטאלית . בעקבות קאנט נוהגים המפרשים להבחין בתוכה שני הלקים , המכונים דידוקציה 'סובייקטיבית' ודידוקציה 'אובייקטיבית' אנחנו נעדיף לחלק את הדיון אחרת , ולהבחין בתוך הדידוקציד . בין גורם האכספליקאציה הלוגית לגורם האכספליקאציד , התיאורית ( או האכספויזיטו רית . ( בזאת שוב איננו מדברים על שני חלקים נבדלים של הדידוקציה אלא על שני מומנטים ראשיים של מיהודה הפועלים יחד בתוך ריקמתה . חלוקתנו דומה יותר לחלוקתו של סטרוסן בין צד 'הטיעון' וצד 'הסיפורי שבדידוקציה ; 2 אך בזו האחרונה יש כמה חסרונות . ראשית , משתמע ממנה כאילו תיתכן הבחנה חותכת בין השניים , בעוד שניסינו לטעון נגד אפשרות זאת ( עמ' 137 לעיל . ( כמו כן , סטרוסן מציג את צד הטיעון שבדידוקציה כסיפור מעשה nm ^ TX ; ואילו אנו נראה בפרק זה ובבא אחריו , כי מצד אחד טמונות טענות תיאוריות או פינומינולוגיות כבר בנקודת המוצא של הטיעון הל 1 גי עצמו ( כלומר , בהנחת קיומו ומבנהו המיוחד של 'אני חושב ; ( ' ומצד שני , גורם התיאור המפורט הקיים בדידוקציה רוכש לו בדיעבד משקל לוג...
אל הספר