שאלת האכספליקאציה של האובייקט עצמו ; בין קאנט להיגל

( 3 ) הערעור השלישי קשור בהבחנות שערכנו זה עתה ומוסיף עליהן בעלי הערעור סבורים , כי אכספליקאציה יש להבין כהתבהרות עצמית לא של הדעת לבדה אלא גם של הממשות . התבונה הסובייקטיבית , כמערכת פורמא לית , מגיעה לתודעת עצמה בתוך חלל ריק אם אינה מתפרקות מניה וביה כתודעת הממשות על עצמה . אולם זהו בדיוק המצב אצל קאנט , שהמיטא פיסיקה המדעית שלו נחשבת לבירור של ההשגה הסובייקטיבית כללית בלבד ואין בה הי 1 מרה להיות ההתגלות העצמית של הממשות . אמנם , עקב התפיסה הקופרניקנית אפשר לומר במבט לאחור שחישוף הקאטיגוריות של הסובייקט הוא בה בשעה התגלות המבנה החוקי של האו בייקט . אולם ראשית , קאנט לא פיתח אימפליקאציה זו לידי תפיסה שבה נחשבת 'ביקורת התבונה הטהורה' להשתקפות האובייקט הטראנסצנדנטאלי לעצמו . שנית , וחשוב יותר : האכספליקאציה הפורמאלית של מבנה הא 1 בייקט כוללת את קביעת תלותו בסינתיזה עם 'נתונים , ' וכך קובעת מראש את חוסר יכולתה להיות אכס פליקאציה שלמה שלו : הם 1 רמאליזם , כביכול , שנכנס לתוך הנחות היסוד , חוזר ומבסס את עצמו במסקנות . ולבסוף , בשל הלותו של הא 1 בייקט בהינתנות , הרי אף האכספליקאציה הפור...  אל הספר
מוסד ביאליק