טענות־שכנגד ובירורן

הנטייה שלא לראות את הדידוקציה הקאנטית כמתיישבת עם אכס 3 ליקאציה יש לה , כמדומני , שלושה טעמים עיקריים . ראשית , הדידוקציה של קאנט היא מתן טעם , אבל לא מתן טעם כולל . שנית , אכספליקאציה אינה מתיישבת עם גישה המבקשת את ביסוסה של מערכת מחוצה לה . ולבסוף , אכספליקאציה פירושה התגלותו של התוכ ? עצמו , ולא השתקפותה של הדעת בתוכה היא בלבד . שלושה קווי אופי אלה עשויים להסתכם בדרישה , שהמכלול כולו יבוא לידי הסבר ויבוא לכך מתוך עצמו בלבד — כאשר ב'מכלול' אנו מבינים גם את הדעת וגם את תוכנה הממשי . דרישות אלה מתמלאות אמנם במוז ל האכספליקאציה של היגל ; ולכן יש לראות בשיטת היגל דוגמה קיצונית של מיתודה אכספליקאטיבית . מאידך גיסא אין דרישות אלה מתמלאות בשיטת קאנט . הדירוקציה הקאנטית אינה מערכת טעמים כוללת ; הסבריה מערבים העתקה ממערכת נתונה אל מערכת על ; וכל הדיון הוא 'פורמאלי' או 'אפריורי , ' כלומר , הוא חל במוצהר רק על הדעת ולא על המכלול של עצמה והממשות . לפיכך אפשר לטעון כי אין כאן מיתודה אכספליקאטיבית . פירכות אלה חשובות , ובוודאי הן מגלות כי קאנט היה רחוק ממודל האכספליקאציה הקיצוני , והה 1 מ 1 גני יו...  אל הספר