ראינו כי אם הטיעון הנסוג אינו מעגלי , הרי זה במחיר יציאתו מהנחות ראשונות . נשאלת השאלה , אם אין כאן פגיעה בעיקרון מיתודי אחר של קאנט , האוסר על שימוש באכסיומות בטיעונים פילוסופיים ( לעיל עמ' . ( 196 קושי זה הוא אמיתי ובו עקב אכילס של הטיעון כולו . נכון שקאנט נוטה להציג את הנתון שממנו יוצאת הרגרסיה כעין עובדה . אד אם ננתח את עמדתו ניווכח , כי זוהי הצגת דברים מעורפלת . שהרי בתוקפם של מדעים אין נתקלים היתקלות אמפירית , ולפי עיקר משנתו של קאנט עצמו אי אפטר להציג את התכונה הלוגית של כלליות והכרחיות בתורת עובדה הנתפסת בניסיון . העובדה המצויה כאן היא לכל היותר שאנשים כאוקלידס וכניוטון גילו וערכו מדעים — או מימשו את אפשרותם — וכי רבים וטובים , ובכללם קאנט , מכירים בתוקפם של מדעים אלה ללא ערעור . אך עובדה היסטורית וסוציולוגית זו לא היא העומדת ביסוד הטיעון הרגרסיבי , אלא הטענה הלו גית , שאותם מדעים הם גם תקפים לעצמם . הביטוי 'ממשות המדע' יש לו כפל המובן של עובדה היסטורית ושל תקפית לוגית , ורק מובן אחרון זה מאפשר לעשות את העובדה ההיסטורית לנתון של בירור לוגי מיטאפיסי . אולם אותה תכונה לוגית אינה...
אל הספר