רגרסיה ואכספליקאציה

ברם השאלה המעניינת מבחינת הדיון שלנו היא אחרת ו כלום מתיישבת מיתודה רגרסיבית בכלל עם דרישותיה של א כספליקאציה פילוסופית , כפי שפורטו ונדונו לעיל 7 במבט ראשון דומה , כי התשובה שלילית . נראה , כי מיתודה של אכספליקאציה דורשת 'להגות לאט לאט בשיטה שאינה מניחה ביסודה כנתון אלא את התבונה עצמה , ומבקשת אפוא לפתח את ההכרה מתוך נבטיה הראשונים , בלי להישען על שום עובדה' ( פרול' עמ' — ( 33 וזהו התיאור שנתן קאנט לטיעון המתקדם דווקא . ואילו הטיעון הנסוג אינו עושה כן , אלא יוצא מנתון ראשון —אפשר לומר : מ'עובדה' ראשונה — ומבקש להסיק מכאן מסקנות על דרך הנסיגה ממסקנה לטעם או מממשות לאפשרות . דומה כי יציאה זו מוודאות ראשונה ועוד יותר מזה מ'עובדות' ( כפי שקאנט עצמו קורא להן ) היא מוזרה ובלתי מתיישבת בהקשר של דיון פילוסופי , שתחומו נקבע כתבוני בלבד או כתודעה המופנית כלפי עצמה . אחת מטענותיו הראשיות של קאנט נגד האמפיריציסטים היתה , שלמדו על התבונה בדרך א 18 סטרי 1 רית , בהסתמך על מה שנראה להם כעובדות . אך בטיעון הרגרסיבי הוא נראה כעושה אותו דבר , בהמירו מערכת עובדות אחת באחרת . הוא דוחה את ההסתמכות על עובדו...  אל הספר