ראינו שטענתו של קאנט נגד העתקת המודל המאתימאטי לפילוסופיה נשענת ( מלבד נימוק ההסתכלותיות וה'קינסטתקציה ( ' על אותו שיקול שהוליך לדחיית הספקנות 1 הפילוסופיה יוצאת מהקשר דעת ראשוני ועמום הניתן בתוך עצם שאלותיה , ועליה להבהירי ולבקרו . לכן , מצד אחד , ( א ) אין היא עשויה לשלול לחלוטין כל הקשר של דעת ולהיעשות לספקנית , ומאותו טעם ( ב ) גם אינה יכולה לפתוח בהכרו , פסוקות ומוגמרות ( לפי דגם התחשיב הדידוקטיבי , ( אלא עליה להיות אכספליקאציה עצמית והדרגתית של אותו הקשר דעת — וממנו עליה לשאוב את מושגי היסוד הספציפיים של המציאות וידיעתה . דיון זה הוא עדיין פורמ , אלי בדרגה גבוהה , ובפרקים הבאים נצטרך לראות איד קאנט מתרגם את אידיאל האכספליקאציה הפילוסופית הלכה למעשה , ואם הוא נשאר נאמן לוי לאורך כל הדרך . אך קודם לכן רצוני להעיר על הליקוי העיקרי שניתן למצוא בשיקול הדעת הקאנטי . דומני שקאנט מצליח להראות שהפילוסופיה צריכה להיות אכספליקאציה עצמית , ושיש לה לכך סמכות ומקורות מאפשרים . אבל מכאן עוד לא נובע , שהאכספליקאציה עשויה להסתיים בתוצאה פסוקה ומוגמרת . זהו כבר פויסטו לאט ראציונאליסטי נוסף , המנ...
אל הספר