על האכסיומות והדימונסטראציות

טענתו של קאנט שאין לפילוסופיה בסיס אכסיומאטי מסתמכת בטכסט על האופי ה'הסתכלותי' של האכסיומות . אך מדבריו הבאים מתברר , כי יש לו גם שיקול אחר המשלים את עניין ההגדרות . אכסיומות הן משפטים ברורים ובעלי יומרת אמת אחרונה , הניתנים כבר בראשית המחקר . אולם ראשיתו של מחקר פילוסופי היא בהקשר הבלתי מובחן שעמדנו עליו קודם , שעוד אי אפשר לגבשו בשום משפט מעין זה . ראשיתה של הפילוסופיה היא בהכרח כזו שהיא עצמה צפויה לשינוי ולתיקון , כלומר , היא גם מקור וסמכות לביקורת , וגם מושא לביקורת חוזרת . לכן אין לראותה כמערכת לינארית של עניינים הנופ קים זה מזה , אלא , בסופו של חשבון , כמערכת אורגאנית , שהכל בתוכה כבר קשור בכל השאר באופן אימפליציסטי , והפילוסופיה רק מבהירה יחסים הדדיים אלה ומוציאתם אל פני השטח . גם טענתו של קאנט נגד השימוש בדימונסטראציות נשענת על אותו שיקול . דימונסטראציה היא ביסוס של טענה על ידי היסק מתוך אכסיומות אווידנטיות שמונחיהן הוגדרו עד תום , או מתוך טענות אחרות שנגזרו בדרך זו ; ומכיוון י שכל אלד . סולקו מן הפילוסופיה , מסולקת ממנה גם הדימונסטראציה . במיוחד אין בפילוסופיה אותה תכונה של ב...  אל הספר