התוצאות הרוחניות של הספקנות

את טענותיו העקרוניות נגד הספקנות מנסח קאנט בפרק מיוחד , ובעיקר בנספח אליו . טענות אלה נחלקות לשני סוגים 1 ליסוד העיוני של העמדה ולזה הנוגע לתוצאותיה הרוחניות . מבחינת התוצאות הרוחניות מכחיש קאנט את דעתם של הרואים 'סם מרפא' בספקנות , וסבורים כי היא הדרך 'להיחלץ מעסק רע זה של התבונה [ כלומר , ניגודיה , [ ולהגיע לשלווה פילוסופית מתמדת' ( ב , . ( 785 אכן , מי שרואה מצוקת רוח במצב אריסטי של הוכחת דבר והיפוכו , או במלחמת השניים שבה אין איש מצליח לגבור על חברו , יתפתה לשאוף לעמדה של צופה , שממנה הוא יכול להשקיף מגבוה על הניצים תוך שמירת שלוות נפשו ובלי להתערב ולהשתקע כמותם בסכסוכים ללא מוצא . אולם קאנט סבור , כי נייטראליות מוחלטת בענייני התבונה אינה סם מרפא לרוח אלא היפוכו , ועמדה זו קשורה , לדעתי , במה שניתחנו לעיל בעת הדיון בפרוגראמה שלו . שלוות נפשו של הספקן הצופה מן הצד היא מדומה 1 לגלוגו נובע מהרחקה של האינטרסים האמיתיים של רוחו , ועל רקעם של אינטרסים אלה מוליכה הספקנות לא לשלווה אלא לטלטול הרוח . בכר ממשיך קאנט מצד אחד את התפיסה המודרנית של הספקנות כפי שהתבטאה כבר בדברי יום , המתאר את ה...  אל הספר