לאחר הערות מקדימות אלה נפנה לדון בשאלת המיתודה . בשאלה זו אני כולל גם את ( א ) מקור הסמכות של הדיון המיטאםיסי וגם את ( ב ) הדרך שבה יש לממש סמכות זו בפועל ( כלומר , לבנות ולצדק את התורה המיטא פיסית . ( הטכסט הראשון המציע את עצמו לפנינו הוא החלק האחרון של בת"ט . הקרוי 'תורת המיתודה הטראנסצנדנטאלית . ' לכאורה , לפי מבנה הספר שקול טכסט זה כנגד כל מה שקדם לו ו אך עד מהרה מתברר , כי שקילות זו היא מדומה ו היא נובעת רק מרצונו של קאנט לחקות את צורתם החיצונית של ספרי הלימוד ללוגיקה פורמאלית , הידועה לו . יתר על כן , גם תוכן החלק הזה מכזיב את רוב הציפיות שמעוררת כותרתם ' ) תורת המיתודה . ( ' אכן 1 החלוקה הבסיסית של בת"ט היא ל'תורת יסודות טראנסצנדנטאלית' ול'תורת מיתודה טראנסצנדנטאלית . ' רובו המכריע של הספר — האסתיטיקה , האנאליטיקה והדיאלקטיקה — נכלל בחלק הראשון . בניגוד למה שסבורים פרשנים רבים , המתעלמים מחלק זה כליל , מצויים כאן דיונים רבי חשיבות להבנת שיטתו של קאנט ( בקצתם נדון בהמשך . ( אך לגבי העניין המיוחד של המיתודה נוכל להפיק ממנו רק לקח מוגבל . כבר בראשית הדברים מתברר , כי מה שקרוי כאן ...
אל הספר