שלושת אופני הידיעה והמיתודות שלהם

אחת השאלות הקשות בהבנת ביקורת התבונה הטהורה היא הבנת המיתודה שעל ידה מוצגות ומתבססות טענותיה . שאלד . כזו עומדת בפני כל פילוסופיה המבקשת להיות ראשונית . אם תראה את עצמה כמדע ממדעי העולם לא תוכל לקדום להם ותבשיל את כוונת עצמה . ואם תרצה לראות את עצמה כאפריורית וכטראנסצנדנטאלית , תצטרך להסביר מה טיבו , מקור סמכותו והמיתודה של מדע מעין זה . אצל קאנט מקבלת השאלה מראית עין של סתירה . הביקורת מלמדת , כי ' הכרה' עומדת על סינתיזה של יסודות אפריוריים ואפ 1 סטרי 1 ריים . אולם הביקורת עצמה אין בה סינתיזה כזו . היא מציגה את עצמה כטהורה וכאפריו רית לחלוטין , בלי להיזקק לניסיון אמפירי כלשהו . האם יש ללמוד מכאן כי היא מסרבת להישמע לתנאים שהיא עצמה קובעת לגבי . WT בכלל ן ואולי אין לראותה כלל בחזקת ידיעה ז קושי זה הוא מדומה וניתן להסרה . המיטאפיסיקה אמנם נחשבת אצל קאנט לאופן של ידיעה ; אולם המקור והמושא של nnyr שונים מאלה של מדעי הטבע , ולכן צריכה גם המיתודה שלה להיות שונה . חריגתה של המיטאפיסיקה מחובת הסינתיזה , שהיא מטילה על ידיעת העולם , היא אפוא ציות לדרישות אחרות ( ובלתי סותרות ) שהיא מטילה על ...  אל הספר