ואכן , דגם זה של הפילוסופיה בכלל , שקאנט מציג בסוף ספרו , מתקיים כמעט בשלמות בתוך אחדות המטרה של שיטתו , כפי שהציגה בפתח ספרו ובמקומות מקבילים , וכפי שהתבררז ? מתוך ניתוחנו . ראינו כי מטרה זו היא החידוש הביקורתי של פני המיטאפיסיקה . היא מזדהה עם 'צורך' של התבונה אשר נולד מן היחס האנטינומי שנתהווה בין שתי תכליות יסוד , או אינטרסים , של התבונה בשלב נתון של התפתחותה . אלה הם , מצד אחד , האינטרס המי טאפיסי , ומצד שני האינטרס הביקורתי ורוח . Aufklarung n האינטרס המיטאפיסי מאפיין את התבונה בכל גלגוליה , כשהוא מועתק מרמת ביטוי עמומה לרמה ראציונאלית יותר . האינטרס הביקורתי גם הוא תכלית יסוד של הרוח , אך אינו מתגלה לה אלא לאחר שכבר עברה התבונה מידה ניכרת 10 בהקשר שלנו מדבר קאנט על 'שאיפת' התבונה , וכן על ה'חתירה' שלה וכדומה . אך לעתים הוא מזכיר גם 'צורך' ( פרול' . ( 193 ואילו בהקשר מקביל ( בדיאלקטיקה של 'ביקורת התבונה המעשית ( ' תופס המונח 'צורך התבונה' מקום מרכזי ( הש' עמ' 142 ואילך במהדורת האקדמיה הפרוסית . ( של התבהרות ופיתוח . מכאן שהאנטינומיה הנוצרת בתבונה היא בעלת אופי היסטורי , ויתירה מ...
אל הספר