קאנט אומר כי שיטה פילוסופית מובנת כהלכתה , רק אם תופסים את חלקיה בזיקה אל 'אחדות המטרה' המקנה להם אחדות אורגאנית . זוהי הבנה 'מתוך 9 חשיבה ונתון חושיי , רצון טהור ונטייה , כוונה מוסרית וביצוע אמפירי , מערכת המוסר ומערכת המשפט , וכדומה . תבונה , ' החודרת לרוח השיטה ותופסת אותה בקשריה החיים ? ויש להבדילה מהבנה 'היסטורית' ( או סיפורית ) גרידא , שכל עניינה במיון ובמאבק עם פרטים ( ב , . ( 864 עם זאת משתמע מדברי קאנט , שיש להבחין בין מטרד , חיצונית ואימאננטית . מטרה חיצונית היא זו , המוטלת על המחקר מתוך האינ טרס המקרי והסובייקטיבי של החוקר . גם בה יש כדי להקנות אחדות למוצר הסופי , וגם היא תנאי להבנתו : אך מה שמתקבל מתוכה הוא כעין משחק תלוש וסגור , שאולי הוא מעניין ואולי הוא מייגע , אר דבר אין לו עם ' התכליות המהותיות של התבונה האנושית . ' למעשה גם אין לראותו כפילוסופיה , שכן 'הפילוסופיה היא המדע של זיקת כל הכרה לתכליות המהותיות של התבונה האנושית' ( ב , . ( 867 בלשון אחר , לא די שיהיה לפילוסופיה מבנה תכליתי , הסובב על אחדות המטרה , צריך שתהא זו מטרה אימאננטית , המבטאת את האינטרסים המהותיים ש...
אל הספר