שאלה נוספת היא , לפי איזו יומרה עלינו להבין את מדע הביקורת המקיף עצמו . ראינו שקאנט מבסס את טיעוניו המיוחדים על מסכת רחבה של טבע האדם וסגולותיו , אד מתיימר לערוך מחקי זה ברמה טראנסצנדנטאלית ולא אמפירית . אך יש לשאול , אם את האופי הטראנסצנדנטאלי של מחקר זה עלינו להבין , כפי שנוהגים , רק במונחים של חיפוש אחר סטרוקטורות מיתו דיות , או שמא יש לדיון הפילוסופי בסגולות האדם אופי מרחיק לכת יותר . ואכן , אם נשקיף על המיטאפיסיקה הראשונית של קאנט כדיון בלתי "אמפירי בדפוסי הפעילות האנושית לגווניה , ולא ננתק את תחום הידיעה מתחום הפראכסיס והיצירה האמנותית וההיסטורית , דומני שנצטרך לומר , כי מה שקאנט מציע כאן היא מעין אנתרופולוגיה פילוסופית , השואפת לבירור מקום האדם במציאות הכוללת , הדרכים שבהן הוא קשור ומתייחס אליה , והאופנים שבהם נקבעה דמותה של המציאות עצמה מתוך הזיקה שבה היא עומדת עם האדם וסגולותיו . אופי זה של הדברים גלוי פחות בחלק העיוני של השיטה . שכן כאן נאלץ קאנט לשלול מן הסובייקט האנושי מעמד של 'עצם , ' כדי לחסום את הדרך בפני הזיות המיטאפיסיקה השכלתנית , ובפני הדוגמה הדתית שלשירותה נהגו לגי...
אל הספר