אם נשוב מהערה זו לענייננו , נראה כי יש מקום להבחנה נוספת ( שאינה מצויה אצל סטרוםן ) בתוך המומנט התיאורי הנתון של המיטאפיסיקה הקאנ טית . כוונתי להבדל בין יסוד התיאור השייד לביקורת בכלל ( כמדע התודעה העצמית , ( לבין אותה שכבת תוכן או חומר של הקביע 1 ת הלוגיות והטראנסצנדנטאליות המכוננות . דבר אחד הוא לומר , כי נתון לנו קיומם של דמיון , זיכרון או רדיפת אושר , וכך וכך הוא אופיים ודבר אחר הוא לומר , כי אותם יסודות , הבונים את הטבע הממשי או משמשים כמצעו הטהור , הם דווקא חלל , זמן , עצם או סיבתיות . במקרה השני אנו עוסקים בשכבת הינתנות , השייכת לקביעות הלוגיות מיטאפיסיות עצמן — שכבה ששוב אין לתארה כ'סיפור' בשום מובן שהוא , ועם זאת יש לראותה כיסוד תיאורי וכעין עובדתי הנעוץ בעצם הלוגיקה של הממשות . יסוד זה של הינתנות ברמה הטראנסצנדנטאלית , אותה 'ככות' מיוחדת ואירדוקטיבילית המאפיינת את הרוח הטהורה לא פחות משהיא מאפיינת את עולם העובדות , מתחלק אפוא לשני גילויים ראשיים : ( א ) במיטאפיסיקה של המיטאפיסיקה הוא מופיע כתיאור של דפוסי התודעה בכלל ; ( ב ) ובמיטא פיסיקה המכוננת הוא מופיע כגורם התוכן המאיי...
אל הספר