סטרוקטורה לוגית מול 'סיפור'

כדי להבליט את חשיבותה של הבחנה זו ואת הפרובלמאטיות שלה גם יחד נעיין בספרו של סטרוסן על קאנט . 1 סטרוסן מנסה לצדק את השיקולים הקאנטיים העיקריים תוך מיתון וביקורת שלהם , ועם זאת הוא פוטר את הצד התיאורי שבביקורת כ'סיפור' גרידא . מטרתו היא לשחזר את הטיעון הלויגי של האנאליטיקה ולהגיע אל אותן קביע 1 ת —שגם בעיניו הן מיטאפיסיות ואפילו 'סינתיטיות אפריוריות' —המהוות את 'גבולות המשמעות' של מושג הניסיון , כלומר , אל אותן קביע 1 ת שבלי שיתופן ויישומן לא תיתכן תפיסת ניסיון שתהא אינטליגיבילית בשבילנו . אולם כאן נשאלת השאלה : מדוע מותר לנו לדבר על הסטרוקטורה של התודעה העצמית , ודיבור זה ייחשב ל 1 גי טהור , בעוד שתיאור מבנה פעולתו של הכוח המדמה , למשל , או של סינתיזת האפרהנסיה , ייחשב ל'סיםור' גרידא 1 בשביל סטריסן , הבחנות . P . F . Strawson : The Bounds of Sense , Methuen , London , 1966 1 כמו בין שורת הדימויים הסובייקטיבית לבין הסדר האובייקטיבי של הפריטים שהיא התנסות בהם , או בין מה ששייך לקשרי התפיסה גרידא ומה ששייך גם לאחדותו של העולם הממשי , הן הבחנות לוגיות מובהקות שכל תורת ניסיון זקוקה להן , ו...  אל הספר
מוסד ביאליק