כאן עלינו לציין , כי ניתוח מדוקדק יגלה אצל קאנט גם דרגת ביניים העומדת בין מושג הכמות הלוגי לבין גדלים מאתימאטיים פרוטים . זוהי מערכת החוקים המאתימאטיים , שאמנם שוב אינה שייכת ללוגיקה של הנמצא הנסיוני בתורת כזה , אלא היא ספציפיקאציה של מושג הכמות , ועם זאת אין לערבב בינה לבין גדלים מספריים פרוטים . בלשון אחר , ל'מאתימא טיקה של התופעות' יש שני פנים , מבחינת המדידה ומבחינת החוק . בשני המקרים מדובר במאתימאטיקה הקרויה שימושית , אולם השימוש הנעשה בה הוא שונה . דוגמה לעניין הראשון הם גדלים ונוסחות מספריות , שנתקבלו מתוך mTHis וחישובים , כלומר , מהחלת הפעילות הקונסטרוקטיבית של המאתי מאטיקד , על הומר תצפיתי . כאן מקומן של נוסחת הגראביטאציה , של הקבועים הפיםיקאליים למיניהם , ושל מספרים המתארים את מרחק הארץ מהשמש או את התפלגות האוכלוסיה בקניגסברג . על אלה ודאי אין לומר שהם ' מחוקקים' לטבע בשום מובן שהוא , ולא רק מפני שנתקבלו כתוצאה של תצפיות , ( כלומר אפוסטריודי , ( אלא גם מפני שמעיקרם הם גדלים פרוטים ללא כל יסוד נומותיטי . עם זאת יש במאתימאטיקה של התופעות גם יסודות נומותיטיים . לדוגמה , כאשר מ...
אל הספר