שאלת היחס בין המיטאפיסיקה והמאתימאטיקה עולה אצל קאנט בשני מישורים . ראשית , מהו היחס בין מיתודה מיטאפיסית ומיתודה מאתימאטית ואם אפשר לעשות את זו האחרונה לדגם בשביל הראשונה . בשאלה זו דן קאנט במפורש ואנו ניזקק לה בפרק השמיני . שאלד , אחרת היא , אם יש לראות במשפטי המאתימאטיקה חלק של המיטאפיסיקה כמדע של קאנט בגלל אופים כסינתיטיים ואפריו ריים , ולאור כוחם 'המחוקק' לעולם העובדות בשאלה זו נדון כאן . קונו פישר , שראה במשפטים הסינתיטיים אפריוריים של המאתימאטיקה חלק של המיטאפיסיקה כמדע אצל קאנט , " נידון ברותחין על ידי פייהינגר , שאמר כי לנוכח היפוך יוצרות כזה היה קאנט מתהפך בקברו "י . פייהינגר מסתמך על 'מקומות לאין מספר' שבהם אומר קאנט את ההיפר , ובעיקר על ההבחנה הידועה בין הכרה פילוסופית ( או מיטאפיסית ) ובין הכרה מאתי מאטית . גם אם יש לקאנט מושג משותף שתחתיו נופלות פילוסופיה ומאתי מאטיקה , אין זה מושג המיטאפיסיקה אלא המושג של 'הכרות תבונה' ( כלומר , הכרות אפריוריות ; ב , ; ( 872 ובמסגרת הטיפוס הכללי של הכרות תבונה נבדלת הפילוסופיה מן המאתימאטיקה תכלית הבדל . פילוסופיה היא הכרה טהורה מתוך ...
אל הספר