מורכב יותר , אם כי ניתן להכרעה ברורה , הוא מצב 'האנאליטיקה של היפה . ' בתוך תחומם יש לעקרונותיה מעמד עליון ומחייב , וגם הם מקבלים דידוקציה טראנסצנדנטאלית . מבחינה זו הם דומים לעקרונות הניסיון ולצווי המוסר . אבל כלום פירוש הדבר שעלינו לראות גם אותם כשייכים למיטאםי סיקר , המדעית המכוננת ז בלשון אחר , כלום נכון יהיה לראות בכל שלוש 10 להוציא סעיפיה האחרונים , העוסקים בתכליתיות המוסרית של הטבע , והם מתקשרים ב'דיאלקטיקה' ובתורת הפוסטולאטים של השיטה המעשית . 11 הפעם נסתפק בראשי הסעיפים , בלי פירוט . האנאליטיקות חטיבה אורגאנית אחת , שבה מגיעה לסיפוק חיובי שאיפת המיטאפיסיקה כמדע ל הרתיעה האינטואיטיבית הנולדת בנו מול הצעה כזו יש לה , כמדומני , שני גורמים עיקריים . נימוק אחד הוא שלא ייתכן לראות משפטי הערכה כמדע מיטאפיסי ; אולם נימוק זה כבר דחינו . נימוק אחר הוא , שבניגוד לעיקרי הניסיון והמעשה , כאן אנו חסרים את היסוד המכונן , כלומר את התוקף המחייב כלפי דמותה של המציאות . טענה זו דיה להכריע את השאלה . תורת היפה יוצאת מגדר המיטאפיסיקה לא מפני שאינה הכרתית או תיאורית , אלא מפני שאין בה אינטרס של קב...
אל הספר