גם בסוגיית כוח השיפוט הרפלקסיבי עומדים לפנינו משפטי הערכה , וזאת משני סוגים : ( א ) העקרונות של ביקורת כוח השיפוט , הקובעים את משקלם וגבולותיהם של משפטי תכלית , ומציינים , כי כוחם הוא רק 'רפלקטיבי / או ד 1 . יריסטי , אבל לא מכונן ; ( ב ) עקרונות השיפוט הרפלקטיבי עצמם ( אלד של האסתיטיקה ואלה של הטיליאולוגיה , ( על הראשונים אפשר לומר ללא סייג , כי הם חלק של המדע המיטאפיסי במובן המקיף , שהרי הם פיתוח והרחבה של הביקורת בתוך תחום נוסף . אד כלום נוכל לומר במקביל , כי משפטי הטעם והתכלית נכללים במיטאפיסיקה במובן המצומצם , ולצרף את האנאליטיקות של הטעם והתכלית לאלה של העיון והמעשה ? דומה כי התשובה שלילית . שכן , חלותם האפריורית של כללי היפה והתכלית אינה מוסבר , על המציאות עצמה , אלא רק על התהודה הסובייקטיבית כללית של הרוח , בהתבוננד . במציאות זו לאחר שכבר הושלמה ונתכוננה . במובן זה אף אין כאן סינתטיות במובהק , כי התודעה אינה תורמת ואינה מתערבת במבנה התופעה ; ואפשר לומר כי גם האפריוריות מופיעה כאן במובן מוחלש , מפני שזהו אפריורי שבדיעבד , כלומר , עיקר שכלליותו מותנית בעובדתיותם של מבנה נתון ושל ס...
אל הספר