השאלה הקלה מכולן היא זו של עקרונות תורת המעשה י . השאלה היא ביסודה , אם עלינו לראות חלק זה כשייך למיטאפיסיקה המדעית במובן המצומצם , כדוגמת האנאליטיקה של הביקורת הראשונה ויחד אתה . למעשה כבר השבנו על שאלה זו בחיוב בעת המיפוי שערכנו לעיל , ולא נותר לנו אלא להביא את הטעמים . המשותף לאנאליטיקה העיונית והמעשית הוא שבשתיהן בלבד יש לפנינו עקרונות סינתיטיים אפריוריים בעלי יומרה מוצדקת לתוקף כלפי התחום האמפירי . ברור שמדובר בסוגים שונים של עקרונות , אך שוני זה אינו נוגע למעמדם המיטאפיסי . היסוד המגדיר מיטא פיסיות ( במובן המובהק ) הוא תוקף מעצב , סינתיטי אפריורי לגבי המציאות 1 ותוקף זה יש לו שני ביטויים עיקריים , אחד קונסטיטוטיבי , מכונן ואחד נ 1 רמאטיבי , מצווה : עקרונות השכל , בהצטרפם לנתונים עובדתיים , קובעים את דמותו הקיימת של העולם , ועקרונות התבונה המעשית קובעים את מהלכו הראוי . תוצאת הכינון ההכרתי היא הנתון העומד בפני התבונה המעשית , וזו נדרשת לעצבו בדפוסי ראציונאליות נוספים , כלומר , להשלים את תהליך הכינון והעיצוב שהוחל בתהליך העיוני . ההבדל בין שני מיני 1 מבחינה טכסטואלית מדובר ב'אנאל...
אל הספר