פרק רביעי שלוש הרמות של המיטאפיסיקה־כמדע

כל דיון במיטאפיסיקה של קאנט יחטיא את מטרתו אם לא יעסוק במה שראה קאנט כשיא החיובי של מחקריו , כלומר , ייסודה של מיטאפיסיקה כמדע . אך כיוון שחלק זה הוא מן הידועים ביותר , לא נחזור ונפרט את תוכנו . במקום זה ננסה לאתר את גבולות המיטאפיסיקה כמדע ולמפות את תחומיה / להבדיל בתוכה שלוש רמות או שלושה מובנים נבדלים ! ובעיקר : לברר מה הן הסמכות והמיתידה שמכוחן היא מתייסדת , ומהם דפוסי השיטתיות המאפיינים את בניינה . בלשון אחר , לא נעסוק בפירוט תורת הקאטיגוריות או העקרונות : ולא נעסוק בנושאים כמו הטיעון הנסוג , הדידוקציה הטראנסצנדנטאלית , או סתירת האידיאליזם , אלא במידה שהדבר יתבקש מן הבחינות האחרות של הדיון , ובעיקר כדי לחלוץ מתוכם את טיפוסי הצידוק והשיטתיות הפועלים במיטאפיסיקה הקאנטית הלכה למעשה . [ א ] בהקדמה למהדורה השנייה , לאחר שקאנט מציג את המטרה של עשיית המיטאפיסיקה למדע ומציע לשם כר כ'ניסוי' את ההיפוך הקופרניקני , הוא מוסיף ו 'ניסוי זד . מצליח יפה ... ומבטיח למיטאפיסיקה בחלק הראשון שלד . את הדרך הבטוחה של מדע' ( ב , . ( XVIII מהו החלק הראשון הזה ? בקטע שציטטנו אין ספק שקאנט מתכוון לחלק הראש...  אל הספר
מוסד ביאליק