נשוב ונעיין בהמשכה של הפיסקה שציטטנו מתוך הקדמה א , המוליד אותה לסיכום -.' אין כוונתי לביקורת הספרים והשיטות , אלא לביקורת כושר התבונה בכלל מבחינת כל ההכרות כולן שאליהן הוא רשאי 22 לחתור בלי שיהיה תלוי בניסיון בכלל ו נמצא , שביקורת זו תכריע בשאלת האפשרות או אפס האפשרות של מיטאפיסיקה בכלל , ותקבע את מקורותיה , את היקפה ואת גבולותיה , וכל זה מתוך עקרונות . ' גם פיסקה זו מכילה כמה עניינים הראויים לתשומת לב מיוחדת . תחילה היא מגלה באופן שאינו משתמע לשתי פנים , כיצד מתרכזת כל הפרוגראמה של הפילוסופיה הביקורתית בשאלת אפשרותה של המיטאפיסיקה . עדות זו מצטרפת לדבריו של קאנט במכתב שצוטט למרכוס הרץ , וכן לשאלה המרכזית של ה'התקדמות' שאותה נביא מיד . ואכן , אם מבקשים פסוק אחד שבו מסכם קאנט את מטרתו בביקורת , אפשר להביא את זה האומר כי 'ביקורת זו תכריע בשאלת האפשרות או אפס האפשרות של מיטאפיסיקה בכלל , ותקבע את היקפה ואת גבולותיה , וכל זה מתוך עקרונות . ' שנית , פיסקה זו מעידה שקאנט עומד להשיב בחיוב על השאלה ששאל , שאם לא כן היה מוסיף באותה נשימה שהביקורת תקבע את ה'מקורות' ואת ה'היקף' של המיטאפיסיקה . ...
אל הספר