ה'ביקורת' כתודעה־עצמית וכאקט של אוטונומיה

פיסקה פרוגראמאטית ידועה זו , הראויה לקריאה מחודשת ולניתוח מדוקדק מכילה כמה מן המוטיבים המרכזיים ברעיון הביקורת שאותם רצוני להדגיש בחיבור זה . לתשומת לב מיוחדת ראוי הפסוק המזהה את הביקורת עם ' ההכרה העצמית' ( Selbsterkenntniss ) של התבונה , והמחזק את הצעתנו לראות את הביקורת כמדע התודעה העצמית . כמו שהתודעה העצמית המתגלה כאפרצפציה , או כשכל מכיר ומכונן , היא עקרון ה'מיטאפיסיקה של הטבע , ' כך התודעה העצמית בגילויה הרחב יותר , כביקורת , היא עקרון ה'מיטאפיסיקה של המיטאפיסיקה , ' כלומר של המדע העוסק לא באפריורי של תחום ספציפי אלא בגבולות ובאופנים של עקרונות אפריוריים בכלל . " שנית , בקטע 16 לשם הבהרה נוסיף כי קאנט רואה את שיטתו השלמה כמחולקת לשלשה מדעים מיטאפיסיים , שניים תוכניים ואחד מיתודי , שכל אהד מהם מבוסס על גילוי מיוחד של התודעה העצמית . ( א ) אחד הוא המדע הקובע את היסודות האפריוריים של הטבע , שאותו מכנה קאנט 'מיטאפיסיקה של הטבע , ' ושמפרשיו נוטים לזהותו עם תורת ההכרה . מדע זה כולל את הקאטיגוריות והמשפטים הסינתיטיים אפרי 1 ריים העיוניים וכל הנגזר מהם לגבי מושגי הטבע ( לפי מה שאומר קא...  אל הספר
מוסד ביאליק