זיקתה של ה'ביקורת' למתחים הפנימיים שבתרבות

בהקדמה זו ( להלן : הקדמה א ) פותח קאנט בתיאור מצבה הירוד של המיטאםיסיקה בזמנו . יהיו ימים שבהם קראו למיטאפיסיקה בשם מלכת כל המדעים , ואם נחשוב את הרצון כמעשה , הרי משום החשיבות המצוינת של הנושא שלה היתה ראויה לשם זה . אולם עכשיו גורמת רוח אופנת הזמן לכך שמזלזלים בה בכל זלזול והמטרוניתה עגונה ועזובה ' ... ( א , . ( VIM בםיסקה קצרה מציע קאנט ניתוח בהיר ומעמיק של סיבות הזלזול במיטאפיסיקה , ושל הצורר ב'ביקורת' העולה מהן . מצד אחד הוא רואה משהו פרברטי , מסולף מיסודו , בעובדה שבעוד כל שאר המדעים פורחים שוררת אדישות דווקא ' לגבי אותו מדע , אשר פחות מכול ניתן לוותר על דיעותיו , אילו ניתן להשיגן' ( שם , . ( x בגישה זו יש מידה של הדחקה ושל שקר עצמי , מפני ש'לשוא נרצה להעמיד פנים של אדישות נוכח פני חקירות אלו , אשר לא ייתכן שטבע האדם יהיה אדיש לגבי הנושא שלהן' ( שם . ( אך עם כל זה אין קאנט מגנה את המתעלמים מן המיטאפיסיקה , אלא מבין אותם ובמובן 3 / IT משבחם . דבריו על 'אופנת רוח הזמן' חולקים אמנם עקיצת אגב ראויה לאותם אפיג 1 נים הנגררים בכל תקופה אחר האווירה הכללית ; אך ביסודם הם מתכוונים לא לאופנ...  אל הספר
מוסד ביאליק