דיון קצר זה דיו להדגים כמד . מן הקשיים הטמונים בהבנת עמדתו של קאנט כלפי המיטאפיסיקה ואת הבלבול שהם עשויים לגרור . ביטויים רבי משמעות כמו 'מיטאפיסיקה' נעשים לחדלי משמעות בשעה שנוהגים בהם שימוש סתמי ולא זהיר , ומזמינים כשלי פירוש ואף סילופים מדעת . אין דבר קל יותר — וזה גם מד . שאירע — מלומר שקאנט היה 'מתנגד למיטאפיסיקה' ועסק ירק בתורת ההכרה , ' כאשר מבינים במיטאפיסיקה תורה על היש המוחלט או היסוד העל חושי של כל ממשות ; ובאותה מידה קל לחזור ול'הפריך' טענה זו בהסתמך על הציטטות שבהן מביע קאנט את עניינו בביסוס חדש למיטאפיסיקה , שמהן אנו למדים , כביכול , שאחרי הכל דווקא באה שיטת קאנט להציע תורה חיובית על היש המוחלט . בלבול כגון זה אופייני לכמה פרשנים וגולש עד עיוות במקרה של וונדט . אולם יש להכיר בכך , כי חלק מן הקושי מקורו בקאנט עצמו ובמסורת שעליה נתחנך — או ביתר דיוק , בשינוי שהכניס במסורת זו . אם מעיינים בריבוי ההגדרות וההיגדים של קאנט על המיטאפיסיקה לא קשה להציב זו כנגד זו שתי מימרות סותרות לחלוטין . דבר זה נכון לא רק כאן : רבות מהגדרותיו של קאנט בנושאים שונים מניחות שדה נרחב לציידי סתירו...
אל הספר