הזיקה להיגל

מן הדברים שאמרנו אפשר לראות את השינוי שלא מדעת המתחולל במושג האמת הקאנטי בעקבות פירושו ברוח הקופרניקנית . קאנט יוצא מן ההשקפה הרואה את האמת כתכונה של היגדים ונוטה לדון בה במונחי השאלה על 'מבחן האמת ; ' אך כאשר ניתן לנו פירושו הקונקרטי למושג האמת ואנו רואים כי היא עומדת לא על התאמה של משפטים לאובייקטים חיצוניים אלא על התאמת התודעה האמפירית לתודעה הטראנסצנדנטאלית ועל הזהות של זו האחרונה עם המבנה של האובייקט , נפתח בכך פתח לנטישת ההשקפה שהאמת היא תכונה של היגדים על אודות המציאות ולהתקרבות להשקפה הספיקולאטיבית , שהאמת היא האחדות ( המחותכת , המתקיימת דרך מערכת של דיפרנציאציות ) של המחשבה והמציאות . אמנם , רק פתח בלבד כאן , גם מפני שהמציאות שבה מדובר הוגדרה כ'ניסיון , ' וגם מפני שהמחשבה מאוחדת כאן לא עם כוליותה של מציאות זו אלא רק עם המצע הפורמאלי שלה . אולם יש כאן כבר מינימום של זהות בין מחשבה ומציאות , בין אובייקט וסובייקט , ולכן צפון כאן הגרעין הספיקולאטיבי העומד במרכז התעניינותו של היגל בקאנט . אצל היגל שוב אין האמת תכונתו של היגד , מפני שהיגד , נוסף על היותו חלקי וחדצדדי בלבד , מניח הפר...  אל הספר