תנועת ההשכלה היהודית קרובה לתופעות המקבילות לה בחברה הלא יהודית קרבה פורמאלית' שאף היא מעלה בתחילת התהוותה תמונת עתיד חדשה , הסותרת ומבטלת את המציאות העומדת לנגד עיניה . מעיקרה עולה תמונת עתיד זו על רקע התערערות המציאות דווקה . אולם , משנצטיירה ציור רעיוני , מחיטב בניסוח תורות ותביעות , היתה לאידיאל שאינו בגדר בקשת תיקון לפגעי המציאות , אלא בגדר העמדת מציאות חדשה במקומה . מעתה אין האידיאל שואב את כוחו באופן בלתי אמצעי מאי שביעת רצון מן המצב המקובל . העקיבות ההגיונית של התורות והצדק העקרוני של התביעות הם המזכים את האידיאל בעיני הדבקים בו ומקנים לו את סמכותו המוסרית . האידיאל משמש קנה מידה להערכת המציאות ולביקורתה , ובדרך זו הוא הופך גורם ריאלי מכריע בקידום התהליך ההיסטורי בפועל . אין זה מתפקידו של מחקרנו לעקוב אחר התפתחות הדברים בתקופה שבה עמד האידיאל בתוקפו והמשיך לפעול את פעולתו ההיסטורית . ננהג כדרך שנהגנו בעניין החסידות : תיאור עלייתה של תמונת העתיד החדשה יגלה לנו את מגמת ההתפרקות וכיווניה . שהרי משנצטיירה תמונת העתיד המחייבת היא שימשה מעין מורה דרך לעתיד בעקבות הביקורת שנתחייבה מ...
אל הספר