1 במסורת דוז"ל נידונים חלקי המשנה של החיבור הדבטרונומיסטי כספרים בפני עצמם ( השווה ב"ב יד , ע"ב : 'תנו רבנן , סדרן של נביאים : יהושע ושופטים שמואל ומלכים ( ' ולכל אחד מהם יש מי ש'כתב' אותו ( שם יד , ע"ב-טו , ע"א : 'ומי כתבן ? ... יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה = ] דב' לד , ה-יבן , שמואל כתב ספרו ושופטים ורות ... ירמיה כתב ספרו וספר מלכים וקינות . ( ' ההכרה שארבעת הספרים מיהושע עד מלכים אינם אלא חלקים של חיבור ספרותי אחד , שהוא , מצירו , המשר לתורה , נתבררה רק במחקר המודרני . בניגוד לכך , בין ארבעת ספרי 'נביאים אחרונים' ( לפי הכינוי שניתן להם בימי הביניים ) אין אחדות של קומפוזיציה וכל אחד מהם עומד לעצמו . 'ארבעת ספרי נביאים אחרונים' ולא למעלה מזה - משום שמבחינה קאנונית תרי עשר הוא ספר אחד , כמוהו כישעיהו , ירמיהו ויחזקאל . אבל עם שנים עשר החיבורים הכלולים בספר זה עולה מספרם של ספרי הנביאים ' האחרונים' - כלומר , ספרים שתוכנם הוא דברי נביאים , עם או בלי סיפורים על הנביאים - לחמישה עשר לכל הפחות . לשניים מן הספרים הללו הודבקו , בסופיהם , אוספי נבואות שמלכתחילה היו עלומי שם , ואלה הם י...
אל הספר