20 נעמיד זו ליד זו את כל היחידות הקומפוזיציוניות שנסקרו עד כאן , כלומר , ארבע הפרשיות וחלקי משנה שלהן , בין שהחלקים שייכים באופן אורגני לפרשיות בין שהם קטעים בודדים שנלקטו — איש לא יפקפק שהפרשה השנייה , היא קובץ החוקים , נתונה לנו בתבנית שלימה ביותר מכל מה שנאסף במסגרת ס"ד . גלוי לעין , שפרשה זו , בהיותה קובץ חוקים בעל שלימות סטרוקטורלית , גם נשתמרה יותר מכל היחידות הקומפוזיציוניות האחרות הנמסרות בס"ד , וצורתה הכללית לא נפגמה . משמע , שהיא גם קרובה למהדורתה המקורית יותר מן היחידות האחרות . מסתבר שסיבת הדבר היא חשיבותה של הפרשה , שבהיותה קובץ החוקים של ס"ד הריהי עיקרו של המקור . וכבר אמרנו שקובץ חוקים זה קרוי 'תורה , ' 'התורה הזאת' ( יזץח יט ; כח , נח , סא ; וראה לעיל , סי' . ( 12 בהיותו 'התורה , ' בהכרח שנודעת לו חשיבות יתירה ביצירה הדבטרונומית . העובדה שגם הפרשה הראשונה נקראה 'התורה' ( א , ה ; ד , ח , מד , ( פתרנו אותה על ידי ההשערה שגם לפרשה זו היה קשר לקובץ חוקים — אולי לאו דווקא לקובץ שלפנינו . ואילו הדיבור על 'התורה הזאת' ( לא , ט , יא , יב , כד ועוד , ( 'ספר התורה הזה' ( לא , כו ...
אל הספר