מבוא שני גורמים חברו יחד לראות במגילת אסתר יצירה שיש בה סטירה פוליטית : העקרון הספרותי של ההיפוך " ) ונהפוך ( " המהווה את צירה העיקרי ; והקשר שלה לחג עממי המוני של הוללות . והרי קשר כזה הוא כנראה הרקע לצמיחתה של הסטירה כז'אנר ברומי במאה א' לסה"נ . במחקר הועלו השערות שונות על הקשר שבין חג הפורים , שעל לידתו מספרת כביכול המגילה , ובין הסיפור עצמו ( ראה להלן . ( אולם הקשר ביניהם קיים , בין אם הסיפור , היווה את המאחז ההיסטורי לצמיחתו של החג , ובין אם בא לנמק ולבסס חג שהיה קיים מכבר ומקורותיו טושטשו . אי אפשר לפסוק במחלוקת בין החוקרים מה קדם למה , החג לסיפור או הסיפור לחג . גם לא ניתן להכריע סופית בשאלה — שנתעוררה בהשפעת הטוענים לשורשים מיתולוגיים של היצירה — אם המיתוס שהוסב לסיפור קדם למנהגים ולנימוסים שמהם נתגלגל חג הפורים או ההיפך ? אפילו קדמו למגילה ולחג שעל לידתו היא מספרת , משקעים מיתולוגיים שונים , הרי בעצם הטמעתם והסבתם לסיפור שדמויותיו העיקריות הן מזרע היהודים ושחוויית היסוד שבו , הינד , סכנת ההשמדה הצפויה ליהודים בכל מושבותיהם , שנתחלפה בהצלתם הנסית , אולי יש בה מעין סטירה מוסווית...
אל הספר