ביעדיו , בטכסיסיו הריטוריים ובעוקציו הסטיריים מהווה נאום רבשקה , ( או שני נאומיו כפי שסבורים כמה מן המפרשים ) נאום פוליטי מובהק . בכוונו את דבריו מעבר לראשי העם , אל אוזני העם שעל חומת העיר הנצורה , שאף להשיג הכרעה בעימות המדיני והצבאי שבין אשור ליהודה , פתיחת שערי ירושלים בפני צבא סנחריב בלא שיתיש את כוחותיו במצור ממושך . על פי המקורות המקראים המתארים את המאורע בהרחבה , מטרה זו לא הושגה וסנחריב נאלץ לחזור לארצו כלעומת שבא . על פי הסיפור המופיע באפילוג אף מתו במגפה מאה שמונים וחמישה אלף מחיילי אשור . אף האנלים האשורים המרבים להתפאר בנצחונותיו של סנחריב על יהודה ( כיבוש לכיש ולמעלה מארבעים ערים נוספות בשפלת יהודה וכניעתו המוחלטת של חזקיהו ) , אינם מספרים על כיבוש ירושלים . ירושלים ניצלה אפוא , מהגורל שפקד את אחותה שומרון , כשתי עשרות שנים לפני כן 722 ) לפסה"נ . ( ההתפעמות מהצלת ירושלים מחורבן כמעט וודאי לא היתה מוצאת תיעוד היסטורי כה מקיף ומגוון לולא המשמעות הלאומית והדתית שנתלוותה אליה במהלך הדורות , ושהנציחה את ירושלים כסמל למלכות דויד ואת הר ציון כמקום הבחירה של ה' "קדוש ישראל . " המ...
אל הספר