בשתי הפרשיות שלקמן היסודות ההיסטוריים אינם מוטלים בספק . לא בתיאור העימות המדיני והצבאי בין בן הדד מלך ארם ואחאב מלך ישראל ( מל"א כ ;( ולא בתיאור העימות המדיני והצבאי בין סנחריב מלך אשור ( המיוצג על ידי דוברו רבשקה , ( וחזקיהו מלך יהודה ( המיוצג על ידי ישעיהו הנביא מל"ב יח = יש' לו . ( על שני העימותים הללו ועל המלכים המעורבים בהם , נשתמרו עדויות רקע בתעודות חיצוניות ( ביחוד אשוריות , ( דבר המאפשר להתחקות אחר מהימנותם ההיסטורית של ההיסטוריוגרפים המקראיים . אמנם שתי הפרשיות , משלבות תודעה היסטורית עם תפישה דתית , תכונה המאפיינת את ההיסטוריוגפריה המקראית , ' במיוחד ההיסטוריוגרפיה המשנה תורתית . האירועים ההיסטוריים הממשיים מתפרשים כתוצאה מהתערבות ה' אלהי ישראל במהלך המאורעות ; אולם מבעד לפרשנות היסטוריוסופיה זו שלרוב הינה מאוחרת למאורעות עצמם , נותר מרחב מספיק לבחון את ההתרחשויות והאירועים האוביקטיביים והסוביקטיביים לעצמם , כדי להסיק מסקנות היסטוריות לגבי השתלשלות המאורעות והגורמים השונים שפעלו בעימותים מדיניים אלו . מ '' ד קאסוטו , "ראשית ההיסטוריוגרפיה בישראל , " ארץ ישראל א ( תשי"א , ( ...
אל הספר