141 ציילדס ( לעיל , הע' , ( 125 עמ' . 42 ראשיתה של הנבואה בודדה מהמשכה מבלי לקבוע בכך שזוהי נבואה שלמה לעצמה , ושכך היתה במקורה טרם שנצטרפה ונטמעה בנבואה רחבה יותר . יש אפילו יסוד לפקפק אם פס' ב המשבש את הרצף התוכני והפיוטי שבין פס' א וג אמנם היווה מלכתחילה חלק משיר אירוני זה . אך אפילו נראה בפס' ב מעין הערת גרר דידקטית מרחיבה של הנביא עצמו , ולא תחיבה ( אינטרפולציה ) של עורך מאוחר יותר , ( מה שאינו הופך אותה בשל כך ללא חשובה , ( בכל זאת יש לראות בצמד פסוקים א וג שבתואם הפנימי שביניהם הם מהווים שיר אחיד ורציף , את חלקה המקורי של נבואת "הוי" פולמוסי שנון . פסוק א מהווה במבנהו הפנימי " ) ויבטחו ... ולא שעו (" .. בית שיר נגודי הקורא תגר נגד מעצבי המגמה המדינית והצבאית של יהודה הפונים לעזרת מצרים ובוטחים על רכב ופרשים , ולא על קדוש ישראל . פס' ג אף הוא במבנהו הנגודי " ) ומצרים אדם ולא אל , (" .. מגיב בצורה סטירית ועל פי אותו סדר שבפס' א על התפלות שבמגמה מדינית המובילה להתאבדות ולכיליון . הקיטוב הקיצוני , או ההנגדה , המוכרת לנו מנבואות אחרות של ישעיהו בין קוצר הראייה האנושי ובין תוצאותיו , ...
אל הספר