התכונות העיקריות שאיפיינו את משל יותם מיוצגות , בזעיר אנפין , אף במשל יהואש . א . גם כאן קיימת האנשה של עצים , המתבטאת בתקשורת מילולית ביניהם והמייחסת לצומח מערכת יחסים המאפיינת את החברה האנושית . הצעת נישואים : "החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה" ( פס' ט . ( ב . הסיומת האליפטית שלו : "ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח" ( פס' ט . ( אף כאן לא מסופר מה היתה תשובת הארז להצעת החוח , כשם שלא סופר במשל יותם מה היתה תשובת העצים לאיומיו של האטד . ג . עצמאותו של המשל וזיקתו המשנית ליחידה הספרותית שבה הוא משולב , שסימניה הפתיחה המקדימה אותו : "וישלח יהואש מלך ישראל 42 סימון ( לעיל הע' , ( 8 וראה הערה . 27 43 תדמור ( לעיל , הע' , ( 10 עמ' ; 323-322 ב' מזר , שם , עמ' . 328-327 אל אמציה מלך יהודה לאמר" ( פס' ט ;(' והתשובה בדיבור ישיר של יהואש אל אמציה הממשיכה אותה : "הכה הכית את אדום ונשאך לבך" וגו' ( פס' י . ( חליצתו של המשל ממסגרת המשא ומתן ומתן שהתנהל בין שני המלכים היריבים , אך מקילה על רצף הקריאה ועל הבנת חילופי המסרים הפוליטים שקדמו לעימות הצבאי ביניהם . ד...
אל הספר