1. הנחות־מוצא לחקר הסטירה הפוליטית במקרא — דיון מיתודולוגי

לכאורה , כיוון מחקר זה מוגדר מאליו . לבור מן המקרא אותן יצירות , או יחידות ספרותיות בסיסיות מתוך חיבור רחב יותר , שנראות כסטירה פוליטית ולפרשן בהתאם לכך : מהי אותה סטירה , כלפי מי היא מכוונת , מה הם מאפייניה הרעיוניים והספרותיים , מתי והיכן נוצרה ומי יצרה ? בדיעבד , מתברר שאין הדבר פשוט כלל . מסתבר שעל מנת לאתר אותן יצירות , או רכיבי יצירות שניתן לפרשן כסטירה פוליטית , יש לגבש השקפה על מה שמכונה בתורת הספרות 'סטירה' ועל מאפייניה ; ובענין זה מצאתי מיגוון עצום של הגדרות שלעתים אף סותרות זו את זו , עד כדי כך שיש המפקפקים אם ניתן בכלל למצוא 'הגדרה סוגית' של הסטירה . על מנת שלא נמצא סובבים במעגל סביב עצמנו , כשמצד אחד אנו מאתרים במקרא את מה שנראה לפי טעמנו יצירות בעלות גוון של סטירה פוליטית ; ומצד שני , אנו מנסים להגדיר על פיהן את מאפייני הסטירה הפוליטית במקרא , ראוי שמראש נסייג את הדיון בכמה הנחות מוצא המגדירות את היחס שבין שני הכיוונים הללו . הנחות המוצא הללו הן בראש ובראשונה ההכרה בלגיטימיות שבשאילת מונח מאוחר לצורך הגדרת תופעה קדומה ; וההכרה ברלוונטיות של השימוש המיוחד 1 ינסן , אמנות הס...  אל הספר
מוסד ביאליק