בניתוח שאלת הסגנונות השונים המשמשים בתקופת ההשכלה , על המאבקים שבהם , ניסיתי לתאר את סוגי הספרות הנוצרים בשירה מצד אחד , ובפרוזה מן הצד השני . בשירה — מכתמים , פתגמים , מש לים , שירים סיפוריים . הנטייה הזאת לשירה סיפורית נמשכת עד לאל תרמן ועד בכלל ; היוצר העברי , גם המשורר , בתקופת ההשכלה אינו יכול לראות את עצמו בודד במועדיו ; אינו מרשה לעצמו להיות כולו קודש לנפשו האישית שלו , ועוד נגיע לעניין זה כשנדון בחיבת ציון . אחר כך מופיעים מחזות , אליגוריות וסאטירות — בעצם , נסיונות לכתוב מחזות סאטיריים , עדיין בצורה שירית פיוטית . לא , כל המחזות בתקופת ההשכלה הם סאטיריים . רמח"ל כתב שירים ליריים בצורת מחזות כ"מגדל עוז" ו"לישרים תהילה . " אבל רמח"ל כתב גם "מעשה שמשון . " בספרו "לשון לימודים" הוא מנתח סוגים ספרותיים שונים על פי ספרות אירופה הידועה לו בזמנו , ולפי הפואטיקה באיטליה בייחוד , והוא מוצא להם דוגמאות במקרא עצמו . אבל כיוון שבמקרא אין דראמה ( רק לאחר הרבה שנים מוצא פרופיסור למקרא באוניברסיטת שיקאגו אפילו סונטות במקרא בכמה פרקי תהילים , וכמובן שהוא מעמיד את איוב כדראמה , אף נעשו נסיונו...
אל הספר