תפיסת ההיקף של הארץ המובטחת במחשבת המקרא מילאה תפקיד מרכזי בהבניית הזהות העצמית של עם ישראל לאורך הדורות . היא עמדה במרכז הדיון הציבורי והעיוני בכל תקופה שנתעוררו בה מחלוקות והתקיימו בה מאבקים על השליטה בארץ בין קבוצות שונות , פנימיות וחיצוניות . אין לתמוה אפוא שגם במהלך התקופה שספרות המקרא נוצרה בה היו קבוצות אחדות שאחזו בדעות שונות בנושא טעון זה . תפיסות אלו משתקפות בספרות המקרא שהגיעה לידינו בכתובים בשלל סוגות וסוגים , אשר באים בהם נתונים גאוגרפיים מגוונים , ונוהגות בהם תבניות ספרותיות אחדות . תפיסות הארץ המובטחת משתקפות בלשונות ההבטחה שניתנו לאבות ולעם ישראל בטרם נכנס לארץ , בתיאורים של התגשמות ההבטחה ( משמע בספר יהושע על חלקיו השונים — פרשת ההורשה , התעודה "הארץ הנשארת , " וכן תיאור חלוקת הנחלות לשבטים וההתנחלות , ( ובתיאורים המתייחסים להיקף הארץ בתקופות שונות בתולדות העם . מחקר זה ניסה להתחקות אחר התפיסות הללו בנקודות המפגש שבין ספרות , היסטוריה , גאוגרפיה ואידאולוגיה . תיאורי הארץ המובטחת הינם כתובים אידאולוגיים ולא מסמכים ארכיוניים מקוריים , אך הם עשויים במתכונת של תיאורי גבול ...
אל הספר