פרק עשירי טרגיות של חבר־עם

ברי הוא : אין לך מעורר מוסרי עצום בנפש המוסרית הקבוצית כעיוות הדין . לא חרבה ירושלים אלא על עיוות הדין — הצדיקו חז '' ל על עצמם ועל אומתם את חורבן ירושלים ואת חורבן האומד . הכרוך בו . גיאורג 3 רנדס מתאר באחד מספריו החשובים ביותר' בספרו על וולטיר , את פרצופם המוס רי והרוחני של הדורות שקדמו למהפכה הצרפתית , והנימה העולה מכל עמוד ושורה שבו היא : לא באה מהפכה זו אלא בעטיו של סילוף הדין , שסילפו השדרות השליטות של האומה הצרפתית . מוסר הכליות של הרבים רגיש ביותר לכל מקרה של הטית דין . שר השכחה של הנפש הקבוצית גונז לעולמים מאורעות כבירים , שזעזעו והרעישו בשעתם את העולם מסופו ועד סופו ואינו דן דין גניזה מאורע של עיוות הדין . ואם לגבי בני בלי שם כך , לגבי גדול מחשבה וגדול מידות , גדול אמונה וגדול מעשה לא כל שכן . אולם מה טעמה של זכירה זו הגודרת בפני השכחה בענינים שיש בהם רק משום אבק של עיוות הדין בלבד ? מה טעמה של נקימה ונטירה זו על מעשים שבשעתם נעשו לפי כל כללי בית דין המקובלים ? אכן אין לך רז סתום בחיי הנפש הקבוצית מחזיון זה , והמשפטים המפורסמים ביותר בתולדה האנושית יוכיחו . שלשה משפטים הם , ...  אל הספר
מוסד ביאליק