בספרות הילדים המודרנית , המודעת יותר ויותר לעולמו של הילד , לצרכיו הפסיכולוגיים ולזכויותיו כשווה בין שווים במשפחה ובחברה , תופס ההומור מקום חשוב ומרכזי . ככל שגוברת התפיסה כי הילד וחייו עומדים במרכז , כי אסור לטשטש את המיוחד שבכל ילד ולדרוש ממנו הסתגלות לצורות מקובלות וכפויות של חיים בחברה ובמשפחה , כך לעמדה הומוריסטית של קרבה וריחוק ולמעורבות רגשית עם פרספקטיבה חושפת יש מקום רב יותר ( כהן , . ( 1994 אבן שושן מגדיר את המושג הומור בהיתול קל , תיאור חולשות ופגימות של כני אדם בצורה מבודחת , צחוק מתוך יחס לבבי וסלחני , להבדיל מן הסאטירה . ההגדרות המקובלות להומור מבוססות בדרך כלל על מושג "אי ההלימה" , ( incongruity ) כלומר קשר המאחד שני אספקטים או יותר שמעצם טיבם אינם ניתנים לכאורה לאיחוד ( גריפל וגונן , . ( 1991 שופנהאואר רואה בצחוק תגובה הבאה מתוך תפיסה פתאומית של אי הלימה בין מושג מופשט ובין גילוייהם של האובייקטים האמתיים במציאות . הוא רואה בצחוק ניצחון של החושים על החשיבה , ובחושניות - דרך תודעה שאיננה נפרדת מן הטבע הבהמי ובה מצוי כל מה שמספק את הרצון בדרך בלתי אמצעית . חושניות זו מספקת...
אל הספר