ההליך לנותן צו אימוץ

אימוץ ילד יהיה אך ורק על ידי צו בית משפט , שיינתן על פי בקשת מאמץ . בראש ובראשונה ישקול בית המשפט את טובת המאומץ . אין לאמץ מי שמלאו לו שמונה עשרה שנים . המאמצים יהיו שני בני זוג , אלא אם כן אחד מהם הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן , או אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ , שהוא יחיד ואינו נשוי , הוא מקרובי המאומץ . המאמץ צריך שיהיה בדרך כלל גדול מהמאומץ לפחות 18–ב שנים ובן דתו של המאומץ . בנסיבות מיוחדות רשאי בית משפט לסטות מהסייגים הללו . בקשה לאימוץ תהיה חתומה בידי המאמץ ותלווה בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה . לבקשה תצורף תעודה מאת פקיד סעד המעידה כי ניתנה הסכמתם של הורי המאומץ או כי בית המשפט הכריז על הילד בר–אימוץ . הסכמת ההורים יכולה להינתן באחת מהדרכים הבאות : אם הם נמצאים בארץ - בהצהרה בעל פה בפני בית המשפט שדן בבקשה להכרזת ילד כבר אימוץ , או בהצהרה בכתב , כמפורט בטופס , 30 שניתנה בפני שופט , דיין של בית דין או פקיד סעד . אם הם נמצאים בחוץ לארץ - ההצהרה תינתן בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל או בהצהרה , לפי דין המקום שבו ניתנה , או לפי דין מקום מגוריו של נותן ההסכמה או ...  אל הספר