בתקנה 1 הוגדרה " תובענה" - תביעות , בקשות ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך . המרצת פתיחה היא אחת מהדרכים שנקבעו להגשת תובענות . במהותה , המרצת פתיחה היא בקשה הפותחת הליך בעניינים מסוימים . זו הסיבה שהוראותיה הן במסגרת הפרק העוסק בבקשות . שלא כמו בקשה אחרת , שבדרך כלל פותחת הליך ביניים במסגרת תובענה קיימת , המרצת פתיחה פותחת הליך של תובענה חדשה . הכוונה הבסיסית בקביעת צורה שונה לפתיחת הליך תובענה הייתה לתת לתובע אפשרות של הליך מהיר יותר , פשוט יותר לברור משפטי של עניינים מסוימים , שמעצם טיבם אינם מצדיקים הליכים ממושכים . במשך השנים קרץ ההליך המהיר של המרצת פתיחה לבעלי דין , שניצלו אותו גם לעניינים אחרים , בבקשם לדלג בכך על התור הרגיל המתמשך של תביעות בבתי המשפט . לא תמיד צלח הדבר בידיהם . כפי שנראה , התקנות מאפשרות לבית המשפט להעביר עניין שהחלו בו בדרך המרצת פתיחה להליך של תביעה רגילה , ואולם הכלל הוא כי חוג העניינים הראוי להתברר בהמרצת פתיחה אינו סגור , והשיקול העיקרי הוא אם צורת ההליך הזו תעשה צדק עם הצדדים .
אל הספר