בהזמנה לנתבע המצורפת לכתב התביעה בסדר דין מקוצר מוזמן הנתבע , אם יש בדעתו להתגונן בפני התביעה , לבקש מבית המשפט בכתב רשות להתגונן , תוך פרק הזמן הנקוב בהזמנה , ( בתקנה 204 נקבע פרק זמן של שלושים יום . ( בהזמנה נאמר במפורש כי אם בית המשפט לא יתן רשות להתגונן , תהא לתובע הזכות לקבל פסק דין שלא בפני הנתבע . השוני מתביעה רגילה הוא ברור : בעוד שבתביעה רגילה הנתבע זכאי להתגונן בפניה , בתביעה בסדר דין מקוצר , הנתבע צריך לבקש רשות להתגונן , ומשביקש - עליו לשכנע את בית המשפט כי הוא ראוי לקבלת רשות . רק לאחר שבית המשפט אישר את בקשתו , זכאי הוא להתגונן . מה אפוא מייחד תביעה בסדר דין מקוצר , שבתור שכזו היא שוללת מהנתבע את הזכות , שאינה תלויה בשיקול דעת בית משפט , להתגונן ? התביעות אשר באות בסדר דין מקוצר הן בדרך כלל תביעות שעל פניהן נראות כתביעות שאין הגנה בפניהן , על כן נדרש התובע להראות , על פני התביעה , שהיא ממלאה אחר הקריטריונים אשר בתקנה , 202 על כן על בית המשפט להקפיד כי כל הקריטריונים האמורים אכן קיימים בתביעה , שאם לא כן - התביעה תועבר לסדר דין רגיל . על כן צריך נתבע , שסבור כי יש לו הגנה ...
אל הספר