פסק הדין , בתובענה שהוגש בה כתב הגנה , יכיל הרצאה תמציתית של העניין , ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות , השאלות שעמדו להכרעה , ההחלטה ונימוקיה . ניסוח פסק הדין יהיה בהיר וברור , כדי שניתן יהיה להבין את נימוקי השופט על כל שאלה ושאלה . קיצור פסק הדין ראוי להערכה , ובלבד שלא יבוא על חשבון בהירות הכתיבה , וכדי שהבנת התוכן תהיה ללא צורך בעיון בפרוטוקול ובראיות האחרות . פסק דין לא ברור עלול להיות מוחזר לשופט שנתנו , כדי שיכתבו מחדש . בית המשפט יכול לבסס את מסקנותיו על נימוקים שונים אלטרנטיביים . בית המשפט אינו חייב בהנמקה מלאה על כל טענה וטענת–משנה שעלתה תוך כדי הטיעון . יש והטענות הן כה מרובות ומשקלן הסגולי כה מועט , עד שאין צורך או אין אפשרות להתייחס אל כולן . לשון אחר , בית המשפט מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלבנטיות ועושה , כמובן , מאמץ רב
אל הספר