תביעות רבות מונחות כאבן שאין לה הופכין על מדפי בתי המשפט . אלו תביעות שבהן לא בוצעה המצאה לנתבע , משום שהכתובת שמסר התובע אינה נכונה והתובע לא המציא כתובת אחרת , או תביעות שבעלי הדין ביקשו להשהות את הדיון כדי לנהל משא ומתן , אך חלפו חדשים רבים בלי מעש מצידם , או תביעות שבוצעה בהן המצאה לנתבע והוא לא התגונן , ולמרות זאת אין התובע מבקש פסק דין , וכיוצא באלה . אין טעם לקבוע את התיקים הללו לדיון , משום שהם אינם בשלים לדיון , מאידך אין בית המשפט יכול להרשות הזנחה כזו מצד התובעים באותם תיקים . כדי לנער את האבק מאותם תיקים נקבעו ההוראות אשר בתקנה , 156 שתוקנו תיקון מרחיק לכת בשנת התשס"ב . בכל מקרה שנבצר מבית המשפט לדון בתובענה או להמשיך את הדיון שהחל ונפסק , מחמת חוסר מעש מצד בעל דין , רשאי הוא להודיע לבעלי הדין , בדרך כלל - לתובע , שעליו לתת טעם מדוע התביעה לא תימחק . ההמצאה של ההודעה תיעשה לבעל הדין לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית המשפט או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין . ההמצאה יכולה להיעשות באמצעות הדואר ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח . לא ניתן טעם כאמור בתוך שלוש...
אל הספר